טעויות שאנו עושים בלמידה ואיך להימנע מהן?

 

אצל רובנו הפסיכומטרי מגיע אחרי תקופה ארוכה שלא למדנו. כדאי לפני שנכנסים לתהליך למידה אינטנסיבי וארוך להקדיש זמן כדי לחשוב איך ללמוד נכון.

למה זה חשוב?

* כדי שהלמידה שלנו תהיה יעילה

* כדי להקל על עצמנו מנטלית – ההבנה של תהליכי למידה יכולה לשפר את תחושת המסוגלות שלנו.

* כי ההבנה של מה נכון יותר ופחות בלמידה תאפשר לנו להיות יותר פתוחים לשינוי.

אז מה כדאי לדעת לפני שצוללים ללמידה, או "איך נכון לאתגר את הלמידה שלנו?"

 

  1. האם כדאי לדבוק בדרך הלמידה שמרגישה לי הכי יעילה? בסגנון שמתאים לי ללמידה?

מחקרים מראים שלומדים מתקשים לזהות נכון מה היא דרך הלמידה היעילה עבורם. כלומר באיזה ערוץ למידה כדאי להם להשתמש: לכתוב או להקליד? לצלם או לסכם? להקשיב או לקרוא? ללמוד לבד או בקבוצה?

כיוון שאנו מתקשים לזהות מה יעיל עבורנו וגם סביר שעבור תחומים שונים ובזמנים שונים, יהיו ערוצי למידה יעילים יותר או פחות מומלץ:

  • לגוון בין ערוצי למידה – לא ללמוד כל הזמן באותה הדרך
  • לשלב ערוצי למידה: ללמוד ביותר בערוץ למידה אחד. שילוב ערוצים מחייב עיבוד של המידע בצורה אקטיבית.

היבט נוסף שכדאי לקחת בחשבון בארגון הלמידה שלנו הוא הקשב:

  • כדאי לחשוב עם עצמנו מה ״עוזר לי להתרכז״ ומה ״מפריע לי להתרכז״ ו״קשה לי בריכוז״.
  • קשב סלקטיבי – עד כמה אני יכול להתמקד במשהו מסוים ולהתעלם מגירויים אחרים. כדאי לבחור סביבה עם כמה שפחות הסחות דעת וגירויים שדורשים איפוק. לזכור שככל שאני נדרש להתעלם מגירויים אחרים בסביבה, כך אני משקיע אנרגיה ביכולת להתמקד וזה עלול לבוא על חשבון עיבוד המידע.
  • לזכור שלא כל בעייה בריכוז נובעת מקושי קשבי. ננסה לחשוב מה עוד מה מפריע לנו להתרכז (עייפות, חברה, חרדה..) וכיצד אפשר לצמצם את ההשפעה של גורמים אלו.
  1. איך אצליח ללמוד אם יש לי יותר מדי לחץ?

אצל חלקנו תחושת הלחץ מופיעה כבר בתחילת הקורס, אצל חלקנו תוך כדי וחלק מרגישים פחות השפעה של גורם זה. מה קורה אם הלחץ מפריע ללמידה?

  • כדאי להבין שלמידה מעוררת רגשות שונים באופן טבעי אבל השאלה היא איזו פרשנות ניתן לרגשות והאם קצת לחץ זה רע?
  • מודל יארקס דודסון – מתאר את הקשר בין רמת הדריכות והביצועים ומצביע על כך שהביצועים מגיעים למקסימום דווקא כשקיימת רמת דריכות כלשהי. נזכור שמדובר ברצף ואפשר לזוז על הרצף הזה: אם אני לחוץ מדי לנסות לצמצם את רמת הדריכות ואם אני רגוע מדי לנסות להגביר את רמת העירנות שלי.

–  חשוב ללמוד להכיר את התחושות האלו בעצמי ומה מעורר אותן – לכן ההתנסות בהן היא טובה ומלמדת  ויכולה לעזור גם להסתגל לסיטואציה וגם ללמוד איך להגיב במצבים מסוימים (למשל נלחצתי מהחבר שלידי, נלחצתי כי היו הרבה שיעורי בית מהעומס, נלחצתי ולא התחלתי כלום וכן הלאה)

  1. אם אני לא חווה דריכות או לחץ?

כדאי לשים לב ממה זה נובע. לעתים אדישות מסוימת נובעת מתופעה של ״הערכת יתר״ – התפיסה שאני שולט בחומר יותר ממה שבאמת. בעיה כזו פחות מדוברת כי אנחנו לרוב מרגישים בשליטה על החומר עד שנגיע לשלב היישום בפועל.

היא נובעת מפער בין מידת החשיפה לחומר לבין היכולת ליישם אותו בפועל. כלומר חשוב לזהות מה אני יודע ומה לא, במה אני יודע להשתמש ומה אני אולי מבין אך לא מיישם עד הסוף.

  1. איך נדע אם באמת למדנו?

– נזכור שרק חשיפה לחומר אפילו אם חוזרת, לא בהכרח מלמדת. המוח והזיכרון זה לא מכשיר הקלטה!!

– נדרשת יכולת שליפה של המידע ועיבוד שלו

– תוצאה טובה במבחן יכולה להיות מקרית. העדר תוצאה במבחן לא בהכרח מעידה שלא נעשתה למידה – חשוב להבין איך פעלנו בזמן האמת: האם באמת יישמנו את החומר.

  1. טעויות – מה תפקידן בלמידה?

– טעות היא מעין זרקור המצביע על מה אני לא סגור.

– טעות יכולה לעזור למוח להבין שצריך לעשות שינוי באותה נקודה.

– אם לא טועים – חוזרים על דברים ידועים ולא לומדים.

– לצערנו,  טעויות מתחברות למשהו שלילי ומייצרות לחץ ואז גם קשה לשפר אותן.

אז מה יכול לעזור לי ללמוד מטעויות:

  • לשנות יעדים להצלחה בשיעורי הבית: היעד לא יהיה לסיים מטלה אלא לשבת פרק זמן מסוים על נושא.
  • לשנות יעדים להצלחה בתרגולים ומבחנים: במקום יעד של מספר תשובות נכונות נגדיר יעד ״לא לחזור על טעויות קודמות.
  • ללמוד עם אחרים – כך נוכל ללמוד מטעויות שאינן שלנו.
  1. איך לבנות נכון זיכרונות

אפשר לחלק את תהליך בניית הזיכרונות לשני חלקים:

א. ״אחסון המידע״: וודאו ששלב צבירת הזיכרונות ייעשה בצורה שתאפשר לנו לשלוף אותם בהמשך (צרו הקשרים ואסוציאציות)

ב. שליפת המידע: חשוב להתאמן על שלב השליפה ולא רק על שלב האחסון. נזכור שבהתחלה יהיה קשה לשלוף את המידע אבל הקושי יוביל לחיזוק הקשרים העצביים. אם זה קל – זה אומר שלא למדנו כלום. אם נייצר קושי נשפר את הלמידה.

  1. איך לארגן את הלמידה?

ממה להיזהר?

  • למידה ברצף: במצב כזה המידע זמין ונגיש וזה עלול ליצור אשליה של למידה (הכל זמין לי)
  • נשים לב שאנחנו לא לומדים את החומר רק בבלוקים – כלומר רק במצב של כל נושא בנפרד: מייצר זמינות של המידע ושוב עלולה להיווצר אשליה של למידה.

מה כן כדאי לעשות?

– הפסקות  – שכחה ושליפה מחדש – מחזקת קשרים

–  פיצול משימות

  • תרגול מעורב (למשל בפרקים) – ברור שקצב העבודה יירד. זה לא רע. מחזק קשרים אבל צריך סבלנות.

 

לסיכום, נסו להיות כמה שיותר בצד המייצר ולא בצד המקבל (לסכם, ללמוד עם חברים, לשאול שאלות, להיות ביקורתי, לבצע פעולות שבהן אתה בוחן את עצמך, לאתגר את עצמך).

בהצלחה!