לקראת הגשת בקשה לתנאים מותאמים בפסיכומטרי  

 

יכולות במובן מסוים נחלקות לשתיים מבחינת תפקידן:
1. היכולות הנמדדות על ידי הבחינה: ידע, תכונות (אופי למשל), יכולות (קוגניטיביות, פיזיות) וכד'.
2. יכולות הנדרשות לצורך ביצוע הבחינה על אף שאינן נמדדות בה: ראיה, שמיעה, הבעה וכד'.

מטרת התאמת התנאים היא לעקוף יכולת אשר אינה נמדדת בבחינה, והלקות בה מפריעה למדידה. הגדרת היכולת כ"נדרשת" או "נמדדת", תלויה במטלות הבחינה ובמטרותיה ולפיכך היא משתנה בין בחינות. לכן, התנאים הניתנים לאותו אדם יכולים להיות שונים בבחינות שונות. למשל, בבחינות בית-ספריות: המטרות הן בדיקת רמת ידע, וגם עידוד למידה וטיפוח התלמיד. בנוסף, ציון של נבחן יחיד לא משפיע על יתר התלמידים. לפיכך התאמות אפשריות: הפחתת חומר וכד'.
בבחינה הפסיכומטרית המטרה היא יצירה של דירוג (מעין סולם) של הנבחנים לפי סיכויי הצלחה בעתיד, ולכן ציון של נבחן יחיד משפיע על היתר. לכן לא ניתנות התאמות שמשפיעות על היכולות הנמדדות בבחינה.

היכולות הנמדדות בבחינה הפסיכומטרית: הבנה מילולית, עיבוד מידע, הבנה כמותית, ידע באנגלית.
יכולות נדרשות בבחינה הפסיכומטרית: קריאה, כתיבה (חיבור), שליטה בעובדות יסוד בחשבון, יכולות פיזיות שונות. עבור יכולות אלה, שאינן היכולות הנמדדות בבחינה, אפשר לקבל התאמות בבחינה.

חשוב מאד לקרוא את כל ההנחיות באתר המרכז הארצי ולפעול על פיהן. יש לארגן את החומר ולשלוח בהקדם. התהליך עלול לקחת זמן. חשוב מאד שיהיה אבחון עדכני לפי הנחיות המרכז הארצי, בלי זה לא ייענו לבקשתכם. חשוב לצרף בנוסף גם את כל האבחונים הישנים שבידכם (העתקים, לא מקור). יש חשיבות רבה לתיעוד הבעיות מגיל צעיר.

להלן מעט הנחיות והמלצות בנוגע לשלושת סוגי הקושי בעבורם אפשר לבקש התאמות (עבור בעיות פיזיות, ליקויי למידה או בעיות נפשיות).

יכולות פיזיות

יכולות פיזיות שונות עלולות להפריע במדידת היכולות שנמדדות בבחינה, ולכן יכולות להינתן התאמות כדי למנוע הפרעות כאלה.
(למשל: גובה יתר, משקל יתר, היריון, לקות ראיה, לקות שמיעה, מחלות כרוניות שונות, שלפוחית רגיזה, מגוון מחלות אחרות, פגיעות ראש, מגבלות "טכניות" בנגישות ועוד).
ההתאמות שיכולות להינתן:
אופן הצגת הבחינה – דפוס מוגדל, צבע חוברת, השמעה.
תנאים פיסיים – הגבלת מספר נבחנים, כיסא ושולחן נפרדים.
אופן המענה לבחינה – תשובון מוגדל, בוחן שכותב.
לוחות זמנים – הפסקות, מפע"ם, תוספות זמן משתנות (נדיר מאד, במקרים חריגים)

שאלון לפונה – רפואי
חשוב לפרט מה הבעיות ומה הקשיים ולפרט את ההשלכות על התפקוד בבחינה לדעתכם. הבחינה נמשכת כשלוש וחצי שעות, בישיבה רצופה, בד"כ על כיסא סטודנט, ללא הפסקות. כדאי לחשוב (ואפשר להתייעץ עם המורה) מה יכול להפריע בבחינה ולהסביר זאת בטופס ה"שאלון לפונה". גם בטופס שממלא הרופא כדאי שתהיה התייחסות למה יכול להוות בעיה בבחינה. (למשל- אם עלול להיות צורך לקחת תרופות, או שיש ירידות בערנות, בחילות או הקאות, צורך מיוחד ללכת לשירותים, כאבים וכו', אולי כדאי לבקש הפסקות. כדאי לחשוב האם הפסקה של כמה דקות מדי 20-30 דקות (כל פרק או שניים) יכולה לפתור את הבעיה, או שיכול להיות שנדרשות הפסקות לפי הצורך. חשוב להסביר זאת. קחו בחשבון שההפסקות מאריכות את משך שהותכם הכולל בבחינה).

אבחנה רפואית עדכנית
יש לבקר את הרופא ולזכור להביא לפגישה עם הרופא את הטופס מהאתר של המרכ"א שצריך שימלא הרופא (אם הרופא מתעקש לכתוב מכתב ולא למלא בטופס זה בסדר, צרפו אח"כ את הטופס למכתב שלו וכתבו על הטופס כי הרופא מילא במכתב המצורף). לשים לב שצריך את חוות הדעת של הרופא המומחה למחלה הספציפית ולא מספיק רופא המשפחה. חשוב שיהיה שמכם המלא ותאריך על מכתב הרופא.

יש לצרף גם את פירוט הבדיקות והתוצאות.

 

לקויות למידה

ללקויות למידה כגון בעיות בקריאה בשפת האם, בעיות בקריאה בשפה זרה, בעיות בכתיבה (דיסגרפיה), בעיות במתמטיקה (דיסקלקוליה) חייב להיות אבחון עדכני מחמש השנים האחרונות ולאחר גיל 16 (שני התנאים צריכים להתקיים). חייב להיות תיעוד מגיל צעיר של קשיים או עיכוב ברכישת הקריאה ורצוי של מתן סיוע של הוראה מתקנת. אם אין לכם אבחון מגיל צעיר חשוב מאד לצרף חוות דעת של מורים ו/או מורים פרטיים ו/או גורמי סיוע אחרים, שיתארו את הקושי שהיה לכם. (כדאי ליצור קשר עם בית הספר, או מורה שאתם זוכרים, כולל מורים פרטיים, להסביר שאתם ניגשים לפסיכומטרי ורוצים לבקש התאמות ולבקש מהם למלא את הטופס ״שאלון למורה״. שיתארו באילו שנים הכירו אתכם, מה היה הקושי, מה הסיוע שקיבלתם. חשוב שיהיה שמכם המלא ותאריך.

1. שאלון לפונה– לקות למידה
חשוב לפרט מהם הקשיים שמפריעים לכם. (ראו דוגמה למילוי השאלון בהמשך)
אבחון עדכני – הגישו צילום של האבחון ושמרו בבית את המקור.
כדאי לקרוא את האבחון ולהדגיש במרקר את האמירות הבאות, אם ישנן:

בבעיות קריאה בשפת האם יש להדגיש:
  • אם מופיעה המילה "דיסלקציה".
  • קצב הקריאה הקולית ו/ או בקריאה דמומה נמוכים משמעותית מהנורמה לגיל
  • תפקוד נמוך משמעותית במנגנונים העומדים בבסיס הקריאה: אבני יסוד, פענוח מילות תפל, קריאת מילים שלמות.
  • תפקוד נמוך משמעותית במנגנונים פונולוגיים: השמטת צלילים/ פונמות, פירוק והרכבה להברות/ פונמות, ספונייריזם, היפוך.

 

בבעיות קריאה בשפה זרה (אנגלית) יש להדגיש:  
  • קושי ברכישת קריאה בעברית (שפת האם) או במנגנונים.
  • קצב קריאה נמוך או שיבושי קריאה משמעותיים באנגלית.
  • קשיים בהבנת הנקרא (על סמך קטע קריאה המתאים לרמת אוצר המילים).
  • שלילת גורמים אחרים שהיו יכולים להשפיע לרעה על רכישת השפה (למשל חסך בהוראה, פטור לא מוצדק ממטלות שונות).
  • תיאור הקושי בתפקוד הבנת הנשמע (ע"ס קטע אחר המתאים לרמת הגיל, כולל הערכה כמותית, למשל, מס' תשובות נכונות, מס' מילים שתורגמו נכון)

 

בבעיות בכתיבה (דיסגרפיה) יש להדגיש:  
  • אם מופיעה המילה " דיסגרפיה".
  • לקות משמעותית בתחום הגרפו-מוטורי, שהופיעה בגיל צעיר, ומשפיעה באופן משמעותי על התפקוד.

 

בבעיות במתמטיקה וחשבון (דיסקלקוליה) יש להדגיש:  
  • אם מופיעה המילה " דיסקלקוליה".
  • קשיים משמעותיים בתחום הכמותי מגיל צעיר: אוטומטיות חישובית: שבירת עשרת, לוח הכפל. קושי בהבנה כמותית: תפיסת כמות, אומדן, מבנה עשורי.
  • קשיים בתפקוד עדכני: קשיים בפעולות יסוד, קשיים בהבנה כמותית בסיסית, קשיים תפקודיים ביישום פעולות כמותיות במציאות.

 

הפרעות קשב וריכוז (ADHD)

ההתאמות הנפוצות הניתנות לנבחנים עם הפרעת קשב וריכוז הן הפסקות להתרעננות, הפחתת גורמי הסחה ע"י הבחנות בכיתה עם מעט נבחנים, עזרים להפחתת שגיאות כמו מחשבון כיס או דף תשובות מוגדל. לא ניתנת תוספת זמן לנבחנים עם הפרעת קשב כיוון שהיא מגדילה את טווח הריכוז הנדרש מהנבחן.

אבחון עדכני – הגישו צילום של האבחון ושמרו בבית את המקור.

כדאי לקרוא את האבחון ולהדגיש במרקר את האמירות הבאות, אם ישנן:  
  • רקע מפורט ומתועד של קשיים מתמשכים בתחומי הקשב והריכוז (למשל אבחון מגיל צעיר, תיעוד מבית הספר- למשל מכתב מהיועצת או מהמורה וכו'
  • חשוב להדגיש באבחון העדכני קשיים המשבשים מהותית את התפקוד במספר תחומי חיים כגון- עבודה, לימודים, שירות צבאי, תחומים חברתיים ותפקודיים נוספים. חשוב לציין זאת ב״שאלון לפונה״.
  • כדי לבסס את האבחנה כדאי להראות דיווח על קשיי קשב וריכוז ממספר מקורות- למשל בתעודות בית הספר, מכתב ממישהו שהכיר אתכם בצבא או בעבודה, ולא רק בדיווח עצמי.

 

בעיות נפשיות

בעיה נפשית מאובחנת ומתועדת, מטופלת תרופתית המשפיעה באופן משמעותי על התפקוד, למשל: מחלות נפש קשות כגון סכיזופרניה והפרעה-ביפולרית, OCD.
לא ניתנים תנאים מותאמים בשל חרדת בחינות.

  אם יש טיפול תרופתי ותופעות לוואי שרלוונטיות למבחן (כגון, פגיעה בביצועים קוגנטיביים, איטיות, קושי בשליפה, וכדומה) רצוי מאד לציין זאת במכתב.

 

כיצד ניתן לענות על השאלון לפונה?

שאלון זה יהיה הראשון במסמכים שאתם מגישים. חשוב להקדיש מחשבה, לכתוב בשפה שלכם ולמלא לפי מה שאתם מרגישים בלי להתבייש.
מלאו בהתחלה בעצמכם ואח״כ קראו את הפירוט שלפניכם והוסיפו אם יש דברים שמשקפים את הרגשתכם ולא נכתבו.
1. תאר בלשונך את הקשיים שגרמו לך לפנות לאבחון
יש לפרט את הקשיים הלימודיים שאתם חווים בתחומי הלימוד השונים. (הקשיים לא אמורים להיכתב בשפה מקצועית). ניתן להיעזר בהיגדים הבאים:
• קריאה: קושי בקריאה/ הקריאה איטית/ משובשת/ יש צורך לחזור שוב על המשפט כדי להבין מה קראתי.
• כתיבה: הכתיבה איטית/ כתב היד לא ברור/ מפעילה הרבה לחץ בכתיבה/ הרבה שגיאות כתיב.
• חשבון: קושי בביצוע חישובים פשוטים/ קושי בהבנת צורות גאומטריות/ בהבנת חוקים וכללים.
• קשיי זיכרון/ קושי בזכירת אוצר מילים.
• אנגלית: הקשיים זהים לעברית ואף מועצמים/ קושי בקריאה/ אוצר מילים דל/ כתיבה המלווה בשגיאות כתיב.
• קשב וריכוז: קושי בריכוז לאורך זמן/ הרבה הסחות דעת/ הרבה טעויות בגלל חוסר תשומת לב

2. מתי הרגשת לראשונה בקיומם של קשיים אלו?
כאן יש לחשוב על הגיל הכי מוקדם שחשתם בקשיים (עוד לפנים שאובחנתם).
ניתן לכתוב: כבר בכיתה ____/ עוד בבית הספר היסודי/ בגיל הגן.

 שימו לב, במידה וחשתם בקשיים לראשונה בגיל התיכון, פחות כדאי לציין זאת. נסו לחשוב אם היו קשיים כבר קודם.

3. כיצד השפיעו הקשיים על תפקודך ועל השיגך במהלך לימודיך?
כאן, המטרה היא להראות מוטיבציה גבוהה על אף הקשיים. יש להמעיט ברגשות ובפעולות שליליות כגון "לא נכנסתי לשיעורים/ לא הגעתי לבית הספר/ הרבה איחורים/ הפרעות וחיסורים".
ניתן לכתוב: הישגיי בלימודים היו נמוכים/ בינוניים/ התקשיתי לבצע את שיעורי הבית לבד ונזקקתי לעזרה/ התביישתי לקרוא בקול רם ופחדתי שיפנו אליי/ חשתי תסכול כיוון שכמות ההשקעה לא באה לידי ביטוי בפועל/ למרות המאמצים הרבים לא הצלחתי.

4. באילו דרכים התמודדת עם קשיים אלו?
ניתן לחשוב על כל דבר שסייע לכם לאורך השנים. לדוגמא:
שיעורים פרטיים/ הוראה מתקנת/ קבלת הקלות בבגרויות/ טיפול תרופתי (ריטלין וסוגיו)/ סיגלתי לעצמי דרכי למידה שהכי נוחות לי/ למידה בחדר שקט/ יציאה מרובה להפסקות.

5. מתי אובחנת לראשונה ומי ייעץ לך לפנות לאבחון?
יש לציין את השנה שבה ביצעת את האבחון הראשון ומי ייעץ לך לבצע אותו.

6. אם עברת אבחונים נוספים, אנא ציין מתי ועל ידי מי אובחנת?
חשוב לציין את כל האבחונים הנוספים שביצעת (גם כאלו שלא נמצאים ברשותך. במידה ואין לך מקום, תוכל לסמן ב* ולכתוב בראש הדף).

7. יש לצרף את כל האבחונים הקודמים, אם לא צורפו אנא להסביר מדוע.

8. האם קיבלת תנאים מיוחדים בבחינת הבגרות?
כן/ לא. יש לפרט על ההקלות שקיבלתם בבגרויות.

9. הערות נוספות:

קשב וריכוז: לציין איך השפיעו הקשיים בתחומי חיים אחרים מלבד בלימודים, למשל: קושי להתרכז גם בעבודה/ בצבא היה לי קשה להתרכז במשרד הייתי נשארת אחרי כולם/מגיעה קודם כדי שיהיה שקט. נוצר קושי חברתי כי הייתי מאד תזזיתי ולילדים לא הייתה סבלנות וכו'׳.

בשורות אלו תוכלו להוסיף כל דבר שנראה לכם רלוונטי ולא קיבל מענה בשורות הקודמות. ניתן לציין חסרים נוספים כגון: מחסור בתעודות מבית הספר או שאלוני מורים.

 

בהצלחה!