ניהול פרק

איך למקסם את הביצועים שלנו בזמן פרק? 

  1. עובדות בסיסיות שצריך לקחת בחשבון
    1. לכל השאלות ניקוד זהה
    2. השאלות מסודרות לפי סדר קושי עולה (סטטיסטית, לא אבסולוטית)
    3. המבחן בנוי בכוונה כך שרוב הנבחנים לא יספיקו את כל השאלות
  2. מצב מנטלי נכון
    1. קפדנות
      1. נקפיד לעבוד בזמן הפרק בדיוק כפי שלימדו אותנו (תכנון פתרון, שימוש בכלים הפסיכומטריים, עבודה מסודרת וכו')
      2. ניזהר ממחיקת אישיות
    2. חשיבה
      1. נזכור שאי אפשר להאיץ בתהליכי חשיבה
    3. רוגע
      1. המפתח לרוגע ובטחון הוא ציפיות הגיוניות
      2. נכנס לפרק עם ציפיות ריאליות מעצמנו ומהפרק
    4. קצב נכון
      1. המטרה: למצוא את הקצב האופטימלי של עצמנו – לא מהר מדי, ולא לאט מדי
      2. קצב נכון מאפשר לעשות שני דברים:
        1. להימנע מטעויות מיותרות (טיפשיות)
        2. לבחור את דרך הפתרון האופטימלית לכל תרגיל
      3. כדי לשפר את הקצב נשפר את השליטה בידע (שליפה מיידית של כל פריט מידע רלוונטי), ונעמיק את ההבנה של עקרונות החשיבה פסיכומטריים (בחירת דרכי פתרון יעילות)
    5. סדר נכון
      1. לא כמו פרפר בשדה פרחים, בלי וריד של עצבנות (ניגשים ממקום מקצועי ולא ממקום רגשי)
      2. נדלג אם אין כיוון פתרון, או אם ניסינו פעמיים ולא הגענו לאחת התשובות.
      3. אפשר לפתור את הגרף בזמן שהחלטנו עליו מראש (ניסוי וטעיה)
    6. איך נהפוך את זה לתהליך מעמיק ואמתי?
      1. נשים את האגו בצד
      2. נבחר מטרות של תהליך ולא של תוצאה – נזכור שהתהליך הוא לא ליניארי ("כדי להגיע לפסגה חייבים לטפס על ההר")
      3. נתחקר את הפרקים
    7. פתרון בעיות – משימות שיכולות לעזור
      1. שני פרקים "בלי זמנים"
      2. פתרון פרק "מפורק"
      3. פתרון פרק עם מדידת הקפות

משימות שיכולות לעזור

  1. "שני פרקים בלי זמנים"

המטרה: לעזור להבין מה הקצב הנכון לעבודה, ואפשרות לחוות פתרון פרק ללא לחץ הזמן שדוחף קדימה.

ביצוע המשימה – שני שלבים:

א. לוקחים פרק ופותרים אותו בלי זמנים. המטרה כאמור היא לקבל תחושה של מה זה אומר "להקדיש לכל שאלה את הזמן שצריך כדי לפתור אותה" – בלי לפתוח סטופר ובלי למדוד כלום. המטרה היא להצליח כל שאלה שאנחנו מסוגלים לפתור – בלי טעויות של חישוב ושל מהירות כי אין סיבה למהר (ממש לדמיין ששינו את החוקים של הפסיכומטרי, ביטלו את האלמנט של הזמן – פשוט מקבלים תשובה נכונה על כל שאלה שפותרים נכון).

ב. פותרים עוד פרק, אבל הפעם "בלי זמנים" – למה הכוונה? שמים טיימר על 20 דקות, מחביאים אותו בצד השני של החדר ושוכחים ממנו. פותרים את הפרק בדיוק באותו צורה כמו הפרק הקודם – בלי טעויות חישוב, מהירות וכו' – כי בכלל עובדים בלי זמנים. אחרי 20 דקות מסמנים את המקום שהגענו אליו, וממשיכים כרגיל.

יישום נכון של שתי המשימות יכול לעזור להפנים את עקרון הקצב הנכון, החשוב כל כך בניהול הפרק. רק אחרי שמצאנו את הקצב הנכון שלנו, אפשר להתחיל לעבוד על שיפור הקצב.

  1. פתרון פרק "מפורק"

המטרה: פתרון "נקי" יותר של פרק, הבנה טובה יותר של חלוקת הזמן בתוך הפרק, ומציאת "מוקשים" שגונבים לנו זמן.

ביצוע המשימה: לוקחים פרק ופותרים אותו באופן הבא: פותרים שאלה אחת ואז מחכים לפחות חצי שעה, פותרים עוד שאלה ושוב מחכים לפחות חצי שעה. כלומר יוצא שפותרים את הפרק לאורך יום שלם, ואפילו יומיים. פותרים את הפרק לפי הסדר, כל פעם את השאלה הבאה (מדלגים על הגרף ופותרים אותו בסוף, ואת כל השאלות יחד בלי לפרק אותן. פותרים כל שאלה בדיוק כפי שהיינו פותרים אותה אם היא הייתה בפרק.

כל פעם שפותרים שאלה מפעילים סטופר, מודדים זמן, ורושמים ליד השאלה כמה זמן לקח לנו לפתור אותה.

אחרי שמסיימים את כל הפרק, בודקים את כל התשובות (עם ההסברים כרגיל) ואז בונים טבלה עם העמודות הבאות: מספר השאלה, הזמן שלקח לפתור את השאלה, הזמן המצטבר מתחילת הפרק, האם צדקנו או טעינו בשאלה והעמודה האחרונה היא תחקיר קטן – מה קרה שם בשאלה? אם הכל היה תקין ורגיל – לא רושמים כלום. אם היה משהו חריג רושמים ומפרטים כמה שאפשר. מה הכוונה? למשל אם נתקענו ולקח הרבה זמן נרשום מדוע זה קרה (טעיתי בחישוב ואז התחלתי מההתחלה, ניסיתי דרך אחת וזה לא עבד ואז לקח הרבה זמן עד שהתחלתי דרך אחרת, פישטתי כשהייתי יכול להציב וכו').

כשמסיימים לבנות את הטבלה חושבים. מנסים להבין מה קרה שם בפרק? מה המסקנות שאנחנו יכולים לקחת מהחוויה הזאת קדימה לפרקים הבאים.

  1. פרק מדידת "הקפות"

המטרה: הבנה טובה יותר חלוקת הזמנים בתוך הפרק.

ביצוע המשימה: פותרים פרק ומודדים כמה זמן לקחה כל שאלה. אפשר לעשות את זה בשתי דרכים: א. עם הסטופר בקמפוס – מפעילים את הסטופר על פרק אחד, וכל פעם שמסיימים תרגיל ועוברים לתרגיל הבא, לוחצים עם מקש "רווח" במחשב. בסוף הפרק נקבל טבלה עם חלוקת הזמנים. ב. עם הסטופר בטלפון שלנו – אחרי כל תרגיל לוחצים על כפתור "הקפה" ואז מקבלים בסוף טבלה עם חלוקה הזמנים.

אחרי שמסיימים את כל הפרק, בודקים את כל התשובות (עם ההסברים כרגיל) ואז בונים טבלה עם העמודות הבאות: מספר השאלה, הזמן שלקח לפתור את השאלה, הזמן המצטבר מתחילת הפרק, האם צדקנו או טעינו בשאלה והעמודה האחרונה היא תחקיר קטן – מה קרה שם בשאלה? אם הכל היה תקין ורגיל – לא רושמים כלום. אם היה משהו חריג רושמים ומפרטים כמה שאפשר. מה הכוונה? למשל אם נתקענו ולקח הרבה זמן נרשום מדוע זה קרה (טעיתי בחישוב ואז התחלתי מההתחלה, ניסיתי דרך אחת וזה לא עבד ואז לקח הרבה זמן עד שהתחלתי דרך אחרת, פישטתי כשהייתי יכול להציב וכו').

ביצוע של המשימה (אולי על כמה פרקים) יכול לתת תשובה לשאלה שלפעמים עולה "לאן הזמן נעלם בפרק", ויכול לעזור להבין טוב יותר את הבעיות שלנו, וכך לחשוב על פתרונות. מעבר לכך, תמיד טוב להבין ולהכיר טוב יותר את ההתנהלות שלנו בתוך הפרקים.

 

שיהיה בהצלחה!