הסטטיסטיקה מאחורי הבחינה הפסיכומטרית

 

אחד הדברים שמאפיינים את המרכז הארצי בעבודה שלהם על הבחינה הפסיכומטרית היא לנסות ולייצר הוגנות כלפי הנבחנים. הם עושים זאת בכמה דרכים:

  1. בדיקה מתמידה של יכולת הניבוי של המבחן – מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא לנבא האם נהיה סטודנטים מוצלחים. כאשר בוחנים את המתאם שבין ציון הפסיכומטרי לממוצע התואר הראשון רואים כי קיים ביניהם קשר חזק יותר מאשר הקשר שבין בחינת הבגרות לציוני התואר הראשון. יתרה מזאת, הקשר החזק ביותר נוצר כאשר משלבים את ציוני הבגרות והבחינה הפסיכומטרית יחד. זו בדיוק הסיבה שבגללה מרבית מוסדות הלימוד היום מקבלים אותנו על סמך סכם שמשלב את שניהם.
  2. פרקי הפיילוט – פרקי הפיילוט נועדו כדי לייצר פרקי אמת טובים יותר, על ידי כך שהם מאפשרים למרכז הארצי לייצר בדיקה מוקדמת של שאלות לפני שהן נכנסות לפרקי אמת. בעזרת הפיילוטים בוחנים האם השאלות טובות, כלומר כאלו שבוחנות חשיבה ולא "טריקים" ובוחנים מה רמת הקושי שלהן.
  3. ציון יחסי – הציון שלנו בפסיכומטרי נקבע לפי המיקום היחסי שלנו ביחס לנבחנים האחרים. מה זה אומר מבחינתנו? זה אומר למשל שאם היה פרק קשה במועד שבו ניגשנו אנחנו לא ניפגע מכך, כי המיקום היחסי שלנו עדיין ישמר. אפשר ממש לראות את זה בטבלאות הציונים שמשתנות ממועד למועד. אותה כמות של תשובות נכונות יכולה לתת לנו ציון שונה במועדים שונים. כלומר, היחסיות בציון מגינה עלינו כנבחנים.

בנוסף, בפודקאסט ניפצנו כמה מיתוסים נפוצים לגבי הבחינה שאספנו מתלמידינו היקרים:

  1. פסיכומטרי בודק אינטליגנציה – לא, לא ועוד הפעם לא! המרכז הארצי אומר במפורש שהבחינה הפסיכומטרית לא מתיימרת בשום צורה לבחון אינטליגנציה. דרך מצוינת להבין את זה היא פשוט לראות את השיפור שניתן לעשות בבחינה הזאת בעזרת הכנה נכונה. אינטליגנציה היא מאפיין קבוע שאינו משתנה, זאת בניגוד גמור לציונים בפסיכומטרי. אז מה זה אומר על מישהו אם הוא טוב בפסיכומטרי? זה פשוט אומר שהוא טוב בפסיכומטרי…
  2. יש מועדים של "טובים בפסיכומטרי" שלא כדאי לגשת בהם – את המילה הוגנות כבר אמרנו? המרכז הארצי תמיד בודק כל מועד בהשוואה למועדים קודמים ולמעשה לכל מי שאי פעם ניגש לפסיכומטרי. במידה וימצאו הבדלים בין הנבחנים, שגם ככה הסיכוי למצב כזה הוא למעשה אפסי מכיוון שמדובר בעשרות אלפי תלמידים, המרכז הארצי יעשה את ההתאמות הנדרשות כך שאף נבחן לא יפגע מכך בציון שלו.
  3. כדאי לנחש תמיד את אותה התשובה / אסור לנחש את אותה התשובה – לשני המיתוסים האלו התשובה היא זהה – זה ממש לא משנה! בחירת התשובות היא רנדומלית ונעשית על ידי מחשב ולכן אין לנו שום דרך לדעת את הסיכוי לתשובות כאלו או אחרות.
  4. השאלות הקשות שוות יותר בחישוב הציון – כל השאלות שוות אותה כמות של ניקוד בציון שלנו. המרכז הארצי סופר כמה תשובות נכונות עשיתי, ולפי הכמות הזאת נקבע המיקום היחסי שלי והציון שלי. מה זה אומר מבחינתנו כנבחנים? שאם טעינו בשאלה 3 כי מיהרנו להגיע לשאלה 20 יצאנו ממש פראיירים.
  5. שאלה 20 היא תמיד הכי קשה בפרק – כשהמרכז הארצי קובע מיקום של שאלות הוא עושה את זה לפי אחוז הפותרים אותה נכון, כלומר לפי מדד סטטיסטי שעוזר להם להכריע את רמת הקושי שלה. מה שחשוב לזכור הוא שסטטיסטיקה היא תורה של מספרים גדולים, והיא לא תמיד מעידה על המקרה הפרטי. כלומר, ייתכן שלפעמים לי כנבחנת שאלה 20 תהיה קלה, כי זיהיתי שאפשר להציב מהראש, או שפגשתי שאלה דומה באחת הסימולציות, או שפשוט משהו הסתדר לי בה. ולפעמים דווקא שאלה 3 שלכאורה אמורה להיות מאוד קלה לא מסתדרת לי. קבלת ההחלטות שלנו בפרק צריכה להיות מול השאלה הספציפית שאנחנו עומדים מולה. המיקום שלה בפרק הוא כמובן פקטור בקבלת ההחלטות אבל הוא לא הפקטור היחיד. צריך לבוא לכל שאלה בלי דעות קדומות.
  6. הסימולציה עם האחוזים הכי נמוכים היא הסימולציה הכי גרועה שלי – אם מחשבים ציונים במבחנים של המרכז הארצי ניתן לראות שיש מועדים שבהם כמות נמוכה יותר של תשובות נכונות נותנת ציון גבוה יותר במועד אחר. אנחנו לא יכולים לדעת איך האחוזים מתרגמים את עצמם לציון, מכיוון שהיחסיות משחקת תפקיד שלא ניתן לחשב לפי האחוזים בלבד. ירידה באחוזים היא לא בהכרח עדות לכך שאנחנו במגמת ירידה, או ש"הלך לנו פחות טוב".
  7. פרקי האנגלית נהיו קשים יותר בשנים האחרונות – תכלס זה מיתוס קצת נכון לתחושתנו. פרקי האנגלית בשנים האחרונות הפכו להיות בחלקם יותר מאתגרים. אבל, וזה החלק החשוב, זה לא משפיע עלינו כנבחנים כלל וכלל! ניתן למשל לראות שאותה כמות של תשובות נכונות במועדים האחרונים נתנה ציון גבוה יותר בהשוואה למועדים יותר ישנים. כלומר, ייתכן ובאמת נעשה יותר טעויות אם הפרק יותר קשה, אך זה לאו דווקא ישנה את הציון שלנו.
  8. אם יש פרק מוזר זה אומר שהוא פיילוט – אין שום אפשרות לזהות פיילוטים במהלך הבחינה עצמה. גם אנחנו כמורים וכמומחים לפסיכומטרי לא יודעים לזהות האם פרק הוא פיילוט הוא לא. לכן, כל שנשאר לנו לעשות כנבחנים הוא פשוט לפתור את כל הפרקים בצורה הטובה שביותר שאנחנו יכולים.
  9. התאמות בבחינה הפסיכומטרית יכולות לפגוע בנו – ציון פסיכומטרי שניתן לתלמיד שקיבל התאמות הוא לא ציון עם כוכבית! הוא ציון רגיל ככל ציון אחר והוא לא פוגע בסיכויי הקבלה שלנו לתואר הראשון בשום צורה.